יום שני, 25 באוקטובר 2010

שימוש במוצר דלק ססית אריזה

לדוד שלי יש בית אריזה אשר אורז ירקות ופירות גם לשוק המקומי ובעיקר ליצוא. רבים יכולים לחשוב כי עסק כמו בית אריזה הוא תחום משעמם, בלי הרבה בשר ושלא בטוח שניתן להרוויח בו מספיק. לא כך הדבר, בעיקר כמנהלים ועושים אותו כמו שצריך, בצורה נכונה ואחריות גדולה.
אחד התחומים שבית האריזה מתעסק בו הוא תחום של מיון פלפל ליצוא או בלשון העם, גמבה.
תהליך המיון הוא מאוד מעניין ומתחיל בשפיכה של התוצרת שנקטפה בשטח לתוך המכונה, משם הפלפל עולה במעלית ונכנס לחלק של השטיפה בו הוא נשטף במים קרים ובמים חמים אשר מתחממים בעזרת תנור המופעל על דלק שנקרא גם סולר, המים מתחממים לטמפרטורה של 50 מעלות בערך ומטרתם, מלבד השטיפה, לחטא את הפרי מכל מיני מזיקים.
דלק לתנור מספקת בדרך כלל חברת דלק שגם יכולה לספק סולר או נפט, אשר מגיעה מידי פעם, ועל פי הזמנה של בית האריזה. אותה חברה שולחת מכלית אשר מגיעה אל התנור שממוקם מחוץ לבית האריזה, במקרה של דוד שלי, ומתחברת בעזרת צינור על התנור.
נהג המכלית, המופעלת על סולר, יורד מהאוטו ומתחיל להזרים דלק לתוך התנור במטרה למלא אותו ולספק את התצרוכת המתבקשת שהוזמנה על ידי בית האריזה.
בחזרה למכונה המיון, לאחר המעבר במים חמים, המחוממים על ידי תנור דלק שנקרא גם תנור סולר, הפרי עובר יבוש במאווררים גדולים שמורידים את המים ומיבשים את הפרי.
לאחר הייבוש הפרי עובר למעלית נוספת ומשם לכפות כחולות אשר שוקלות את הפרי ומעבירות את המשקל למחשב שעל פי כיוון מראש מפיל את הפרי לפי משקלו בתאים המתאימים שם מחכים פועלים הממיינים את הפרי על פי קריטריונים שהוגדרו להם מראש. הפלפל נכנס לקרטונים ומשם למשטח שנקשר ונכנס למקרר לקירור של 8 מעלות.
כל התהליך המורכב, המסובך והמעניין הזה נפרס על עונה של כשבעה חודשים שבה עוברים אלפי טונות של פרי, נשטפים במים מחוממים על ידי תנור דלק, ממוינים בעזרת כל הגורמים שהוזכרו לעיל ונארזים על ידי פועלים. הכול במטרה שהפרי יחזיק מעמד ויגיע בצורה טובה ליעד בחו"ל בעיקר בזכות השטיפה בחום בעזרת תנור סולר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה